הפסיקו לחמם את המכשיר באמצעות החום שנוצר בתוכו – דרך טובה יותר לחימום הוופרים
כשאנו מחממים וופרים, אנו רוצים שהאנרגיה תפגע רק בחומר שעליו הם נמצאים. לא רוצים שהאנרגיה תפגע בקירות המכשיר.
הבעיה היא שלמנורות אינפרא-אדום רגילות יש בעיה – הן פולטות חום לכל הכיוונים, 360 מעלות. בחדרי החצאי-מוליכים הצפופים, זה יכול לגרום לבעיות חמורות. הקירות הפנימיים הופכים למעשה ל”ספוגים” שסופגים את החום, וכתוצאה מכך נוצרים אזורים חמים שעלולים לפגוע בוופרים או אפילו לפגוע באדם שנוגע באזורים האלו.
הפניית החום
זה כאן שנכנסות לתמונה מנורות אינפרא-אדום ממוקדות. במקום להשתמש בצינורות קוורץ רגילים, אנו משתמשים במחזירים וציפויים מיוחדים.
ניתן לחשוב על זה כעל פנס במקום נורה רגילה – אנו מחזירים את האנרגיה האינפרא-אדומה קדימה, כך שהחום יפגע ישירות בוופרים. כך אנו מונעים בזבוז אנרגיה על התקרה והצדדים של החדר. התוצאה? הוופרים מגיעים לטמפרטורה הרצויה, אך החלק החיצוני של המכשיר נשאר קר מספיק כדי שניתן יהיה לגעת בו.
המרחק האידיאלי
למצוא את המרחק האידיאלי בין המנורה לוופרים זו משימה לא פשוטה. אם המנורה נמצאת קרוב מדי, ייווצרו אזורים חמים על פני הוופרים. אך אם היא נמצאת רחוק מדי, לא נוצרת האינטנסיביות הדרושה כדי להעלות את הטמפרטורה במהירות.
בדרך כלל אנו מגדירים את המרחק האידיאלי על ידי בחינת ההספק של המנורה והטמפרטורה הרצויה. צריך רק מספיק מרחב כדי שהחום יתפשט באופן אחיד על כל פני הוופרים.
החסרונות
זו לא פתרון “קסם”. יש כמה חסרונות. מכיוון שאנו ממקדים את החום, הצפיפות של החום בנקודת המיקוד גבוהה מאוד. אם מערכת הבקרה של המכשיר אינה מותאמת כראוי, הטמפרטורה עלולה לעלות מעבר לרמה הרצויה.
ועוד דבר חשוב: יש לשמור על המחזירים נקיים. קצת אבק או שאריות כימיות עלולים לגרום לחסימת הקרן. כשזה קורה, חוזרים שוב לבעיות שניסינו לפתור בתחילה.