האמת לגבי מחממי חדרי אמבטיה
בואו נהיה כנים: חדרי אמבטיה הם סיוט עבור מערכות החימום. ברגע אחד החדר יבש לחלוטין, וברגע הבא אנו עומדים בתוך ענן של אדים. רוב הנורות בעלות קרינת אינפרא-אדום לא נהרסות עקב שריפת הנורה עצמה – הן נהרסות בגלל שהחומרים שמרכיבים אותן אינם יכולים לעמוד בריבוי הלחות התמידי.
למה אנו מתעקשים על חימום בלחות גבוהה?
אנו לא משתמשים בנורות האלו רק לכמה דקות, אלא חושפים אותן לתנאי לחות וטמפרטורה קיצוניים. זו בעצם בדיקת עמידות.
אנו מחפשים את נקודות הדליפה הקטנות בהן הקוורץ נפגש עם המתכת. אם אפילו טיפה אחת של לחות חודרת לתוך תא הגז של הנורה, הפילמנט נהרס תוך דקות.
יש גם בעיה של קורוזיה – כאשר אדים פוגעים בנורה החמה, המצב נהיה קשה. אם השכבה שמגנה על החיבורים דקה מדי, נוצרת התנגדות חשמלית. התנגדות זו יוצרת חום בדיוק במקום החיבור, ולפני שאנו מבינים זאת, המארז של הנורה נמס. זה לא מראה טוב.
האתגרים ההנדסיים
כולם רוצים חימום מיידי ועז – זה בדיוק מה שנורות אינפרא-אדום בעלות גלי אור קצרים עושות הכי טוב. אך סוג כזה של חימום יוצר לחץ אדיר על הזכוכית.
כדי למנוע את עיוות הזכוכית, אנו משתמשים בקוורץ בעל דפנות עבות. זה עובד, אך זה מוסיף משקל. ומכיוון שהמשקל גדול, עלינו להשתמש במסגרות חזקות יותר, כדי שהנורה לא תישבר.
העניין הוא שאי אפשר פשוט לבחור נורה על סמך ההספק שלה. נורה שמתאימה לאחסון במקום יבש, תכשל בוודאות בחדר אמבטיה עם אדים. העיקר הוא החסימות שמונעות את חדירת הלחות.
למה זה חשוב עבורכם?
אנו עוברים את הבדיקות האלו כדי שאתם לא תצטרכו להתמודד עם החזרות רבות כשישה חודשים לאחר ההתקנה.
אנו בודקים דברים כמו שבירה של החומרים האלקטרומגנטיים – כדי לוודא שהחשמל נשאר במקומו, גם כשהכל רטוב. אם נורה יכולה לעמוד במבחן החימום בלחות של 500 שעות, היא יכולה לעמוד בכל תנאי שיש בחדר האמבטיה שלכם.