טיפול בדליפות חשמליות בחיממים לחדרי אמבטיה
התקנת נורות אינפרא-אדום בחדר אמבטיה פירושו בעצם ליצור “מלחמה” עם הלחות שנמצאת באותו מקום. זו מערכה בלתי פוסקת.
מה קורה בפועל? אדי המים חודרים לתוך גוף החיממה ויוצרים מסלולי הולכה קטנים. לפני שאתם מבינים את זה, יש דליפת זרם – או, במקרים חמורים יותר, קצר חשמלי. כדי למנוע זאת, חייבים להקפיד על רמת ההגנה IP65 ועל אופן האיטום של הרכיבים החלופיים.
המציאות של רמת ההגנה IP65
על האריזה תראו את הסימון “IP65”. זה אומר שהמוצר עמיד בפני אבק ויכול לעמוד בפני זרמי מים. אבל באמת? רמת ההגנה הזו תלויה רק באיכות האיטום של חיבורי הנורה.
אנו משתמשים בחומרי איטום מיוחדים ובחיבורי כבלים מאוטמים, כדי שהאדים לא יגעו בחלקים החשמליים של הנורה. אם האיטום נפגע, הלחות תגיע ישירות לצינור הקוורץ. זה ייצור מעין “גשר” בין הפילמנט החשמלי לבין השלדה המאובטחת. זה לא מצב טוב.
חומרים שאכן עובדים
אנו משתמשים בזכוכית קוורץ באיכות גבוהה. זו חומר מבודד טבעי, וזה בדיוק מה שנדרש. באזורים עם לחות גבוהה, אנו משתמשים ברכיבים עם איטום משופר. זה מונע מהלחות לחדור לתוך הפילמנט.
אך אל תשכחו את החוטים של הנורה. ודאו שהחיבורים שלהם איתנים. חיבור לא יציב בחדר לח עלול לגרום לבעיות. אני תמיד ממליץ לשלב רכיבים ברמת IP65 עם מכשיר לגילוי זרמים חוזרים (RCD). המכשיר ינתק את החשמל מיד כשהוא מרגיש דליפה.
החיסרון הנסתר
החיסרון הוא שכאשר מאטמים את החיממה לפי סטנדרטי IP65, החום נשאר בתוך המכל. זה גורם לאזור סביב החיבורים להיות חם מאוד.
אי אפשר פשוט להכניס נורה בהספק גבוה למכל סגור ולקוות לטוב. חייבים לבדוק את הגבולות התרמיים של החוטים. אם החיבורים נהיים חמים מדי, הבידוד של החוטים יהפוך לשביר וינשבר.
זו בעיה שצריך לפתור – צריך לאזן בין ההספק של הנורה לבין יכולת המכל לפלוט חום. אחרת, הרכיבים הפנימיים של הנורה יישרפו.